The site is not supported in this browser
Please Upgrade to a newer browser

המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל”ג) היא תאגיד סטטוטורי אשר הוקם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי”ח-1958 (להלן – חוק המל”ג) והיא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה במדינה, אשר מבצעת תפקידיה על פי הסמכויות המוענקות לה בחוק האמור. המועצה להשכלה גבוהה מתווה את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה.


הרכב המועצה:


על פי חוק המל”ג מספר חברי המועצה לא יפחת מתשעה עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם. חברי המועצה יוצעו לנשיא המדינה על ידי הממשלה; לפחות שני שלישים מבין חברי המועצה הם “בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה” שהמליץ עליהם שר החינוך לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים; חבר אחד הוא יו”ר התאחדות הסטודנטים בישראל וחבר אחר הוא יו”ר ארגון הסטודנטים והאקדמיים בישראל. במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות המוכרים. חברי המועצה מתמנים לחמש שנים.


שר החינוך הוא יושב ראש המועצה.
 
סמכויות המועצה:


סמכויותיה העיקריות של המועצה להשכלה גבוהה:


א. לתת למוסד היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו.
ב. להכיר במוסד כמוסד להשכלה גבוהה – נשיא המדינה מעניק למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה את תעודת ההכרה לאחר אישור הממשלה. הודעה על מתן הכרה מתפרסמת ברשומות.
ג. להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי.
ד. לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסד מוכר.
ה. לאשר למוסד להשתמש בכינויים הטעונים אישור על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה.
ו. להציע למוסדות מוכרים הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם, ובדבר שיתוף פעולה אקדמי ביניהם, בהוראה ובמחקר.
ז. להגיש לממשלה – באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב – הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה ולהשתתפות המדינה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה בהתאם לצורכי החברה והמדינה ולהמליץ בפני הממשלה על הקמת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
ח. להעניק רישיון לשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל.
ט. לבצע הערכת איכות של תחומי לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
י. להעניק הכרה בתארים של מוסדות מוכרים באזור יהודה ושומרון וחבל עזה:
חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי”ח-1958 (להלן – חוק המל”ג) הוא בעל תחולה המוגבלת לתחום מדינת ישראל. לפיכך, לצורך אישור והסדרת פעילותם של מוסדות להשכלה גבוהה הפועלים בתחומי ההתיישבות היהודית ביו”ש הוקמה עפ”י תחיקת הביטחון המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (להלן – מל”ג יו”ש).
על פי סעיף 28א’ לחוק המל”ג רשאית המל”ג להכיר בתואר של מוסד שהוכר ע”י מל”ג יו”ש. כלומר – מוסדות להשכלה גבוהה הפועלים ביהודה ושומרון מוכרים ע”י מל”ג יו”ש, והחוק מאפשר כי תארים שמעניקים מוסדות אלה יהיו מוכרים על ידי מל”ג ישראל.


הוועדה לתכנון ותקצוב

ביום 14.10.1975 החליטה המל”ג, כי היא רואה בות”ת “הוועדה” שהוזכרה בסעיף 3ו בחוק המועצה. בהחלטה זו קבעה המל”ג, כי היא תפעל באמצעות ות”ת בכל הנוגע לפעילותה כתאגיד (סעיף 3א לחוק המועצה), לעניין קבלת עובדים ומינויים (סעיף 3ג לחוק המועצה) ולעניין העברת נכסיה (סעיף 3ד לחוק המועצה).
ביום 6.6.1977 קיבלה הממשלה את החלטה מס’ 666, בה קבעה הממשלה, כי היא סומכת ידה על כינונה של הועדה לתכנון ולתקצוב כועדת משנה של המל”ג.

על פי ההחלטה, תפקידיה העיקריים של ות”ת הם:


• להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד והמוסדות להשכלה גבוהה מצד שני בכל ענייני ההקצבות להשכלה גבוהה. הממשלה והמוסדות הלאומיים יימנעו מלקבל בקשות או המלצות מהמוסדות להשכלה גבוהה עצמם או מכל מקור אחר וכן יימנעו מלהקציב הקצבות למוסד להשכלה גבוהה שלא בהמלצת הועדה לתכנון ולתקצוב;
• להציע את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח להשכלה גבוהה בהתחשב בצרכי החברה והמדינה, תוך שמירה על החרות האקדמית ושקידה על קידום המחקר וההשכלה;
• לחלק בלעדית בין המוסדות להשכלה גבוהה את התקציב הרגיל והפיתוח, הכוללים והמאושרים;
• להציע לממשלה ולמל”ג תוכניות פיתוח של ההשכלה הגבוהה ולתכנן את מימונן;
• לעשות למען ייעול המוסדות להשכלה גבוהה ולמען תיאום ביניהם כדי למנוע כפילות מיותרת ולהביא לידי חסכון;
• לעקוב אחר ניצול התקציבים כדי למנוע גירעונות או חריגות;
• לחוות את דעתה בפני המל”ג לפני שזו תגבש את דעתה על פתיחת כל מוסד חדש או יחידה חדשה בעלת משמעות כספית ניכרת במוסד הקיים;

חוות דעתה המנומקת של הוועדה תענה על שתי שאלות עיקריות:


(1) אם יש צורך במוסד החדש או ביחידה החדשה;
(2) מה המשמעות הכספית של פתיחת המוסד החדש או היחידה החדשה כשהועדה היא אשר תקבע אם יש או אין משמעות כספית לפתיחת היחידה החדשה.
הרעיון המרכזי בהקמת הות”ת היה שתשמש כגוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה ורשויות המדינה השונות מצד אחד לבין המוסדות להשכלה גבוהה מצד שני, בכל ענייני ההקצבות למערכת ההשכלה הגבוהה ותרכז את הטיפול הכולל בנושא.